האדמו“ר מלעלוב בית שמש שליט“א במעונו של הרב דב קוק - תמוז תשפ“ב

כאשר נכנס אמש (רביעי יד תמוז תשפ“ב) האדמו“ר מלעלוב בית שמש שליט“א לחדרו של מו“ר הרב דב קוק שליט“א, הרב קם וכיבדו לשבת במקומו. ומשב“ק האדמו“ר סיפר, איך האדמו“ר שמע לאחרונה שמו“ר הרב שליט“א מזכיר בכל תפילה את הסבא קדישא רבי דוד מלעלוב זצוק“ל שנזכה לאהבת ישראל כמותו. האדמו“ר סיפור למו“ר הרב שליט“א, כי הגיע עכשיו מציונו של רבי עקיבא, ושם למד את הגמרא (ברכות סא ע“ב) שפעם אחת גזרה מלכות רומי הרשעה שלא יעסקו בני ישראל בתורה. ובא פפוס בן יהודה וראה את רבי עקיבא שהקהיל קהילות ברבים ולימד תורה. ושאל אותו: האם אינך חושש שיתפסו אותך? השיב לו רבי עקיבא במשל: פעם אחת הלך השועל על שפת הנהר וראה דגים רצים ממקום למקום. כאשר שאל אותם השועל מדוע הם רצים, השיבו לו הדגים, כי הם בורחים מן המכמורות שהציבו הדייגים בתוך הנהר. ענה השועל ואמר לדגים: “מדוע שלא תעלו אל היבשה? אני ואתם נחיה בשלום זה לצד זה, כמו שאבותיי ואבותיכם חיו בשלום?“ צחקו עליו הדגים: “עליך נאמר כי אתה פיקח שבחיות? הלא אינך פיקח כי אם טיפש! אם בתוך המים מקור חיינו אנו חוששים כי משהו יארע לנו, הרי שחוצה להם עלינו לחשוש פי כמה!“... “כך גם אנו“ - סיים רבי עקיבא את דבריו, “על התורה נאמר ’כי היא חייך ואורך ימיך’. אם אנו חוששים לחיינו כשאנו יושבים ועוסקים בה, בטח שיהיו עלינו לחשוש פי כמה וכמה אם לא נעסוק בה!“ ושאל האדמו“ר את מו“ר הרב שליט“א, לכאורה השועל אמר לדגים דבר שקר, תעלו אל היבשה ונחיה בשלום כמו שאבותיי ואבותיכם חיו בשלום, והדגים ענו לו תשובה אחרת, ולא התייחסו אל השקר של השועל כלל. מו“ר הרב שליט“א שהיה צרוד מאוד, כתב את תשובתו [ב“קודים“] על דפי נייר, וכה כתב: שועל - משלי שועלים. ים